- בָּעוּר
- בָּעוּר(בָּעֵר) בָּעוֹרָא m. (בער) torch, fire (h. לַפִּיד). Targ. O. Gen. 15:17 (Y. מבעיר); a. e.Pl. בָּעוּרִין, בְּעוּרַיָּא. Targ. Nah. 2:5 בְּעוּ׳ (ed. Vien.). Targ. Job 41:11; a. e.B. Mets.85b ב׳ דאשא (Ms. M. דנור).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
